חמשת האלמנטים - נועה גוטפריד

פנצ'מהאבהוטה – חמשת האלמנטים

חמשת היסודות קיימים בעולם ובאים לידי ביטוי גם ביצור החי, בגוף הפיזי וכן ברמות המנטאליות, המעודנות יותר.

באסכולת הסאנקייה הם מתוארים לפי סדר היווצרותם, כאשר כל יסוד מוכל בזה שקדם לו. סדר ההיווצרות הוא מן המעודן אל הגס.

מעין "שדה" בו יכולים הדברים להתחולל, מקום, פוטנציאל. המעודן ביותר, ולמעשה "ללא קיום", אלא כמצוי בין חומר שתוחם אותו. קל ומעודן באיכויותיו.

קשור לחללים בגוף, כולל הערוצים, האזניים, הסינוסים.
הולך ומיטשטש בחברה המודרנית העמוסה גירויים וחומר.

חוש השמיעה.

משמעותו העיקרית היא תנועה, דינאמיות. משהו קיים, אך ללא חומר וללא צורה. יבש, מעודן, קל וקר.

מזונות יבשים, מחוספסים, מרבית הירקות העליים, הירוקים (חסה, סלרי...).
טעמים – מר, "מכווץ", חריף.

קשור לתנועה בגוף (עיכול, נשימה), לתקשורת (מערכת העצבים) ויוזמה, בעל כיוון.

חוש המגע

משמעותו העיקרית היא טרנספורמציה. האלמנט העיקרי הכרוך בעיצוב צורה, אך עדיין ללא החומר. חם, חד, קל. קשור לעיכול, לבוהק, לצבע, לחום הגוף, יכולת אבחנה.

טעמים – חמוץ, מלוח, חריף.

מקומות עיקריים בגוף : עיניים, מערכת העיכול, מבחינת פעולה קשור לכפות הרגליים.

חוש הראייה.

4. ג'אל/apa – מים.

דביקות, התלכדות, לחלוח, צינון. חומר שאינו יציב. קר, כבד, שומני. קשור גם לשביעות רצון.

מקומות עיקריים בגוף : ריריות, רקמת שומן, לשון ופה.

הטעם המלוח.

חוש הטעם.

משמעותו יציבות, מבנה. היסוד ה"גס" ביותר – חומר יציב. כבד וקר. קשור לקרקוע.

הטעם המכווץ.

מקומות עיקריים בגוף : שרירים, עצמות.

חוש הריח.